לדלג לתוכן

מתתיהו לונץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתתיהו לונץ
לידה 6 ביוני 1894
פטירה 27 בספטמבר 1979 (בגיל 85)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי חוף הכרמל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מתתיהו לונץ (5 ביוני 189427 בספטמבר 1979) היה בנקאי ופעיל ציבור ביישוב ובישראל.

ספסל לזכרם של אסתר ומתתיהו לונץ בחיפה

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתתיהו לונץ נולד בירושלים לדבורה (לבית עקיבא ריטבסקי) ואברהם משה לונץ, חוקר ארץ ישראל.

לונץ החל לעבוד בבנק אפ"ק ביפו ב-1913. ב-1919, אחרי פטירת אביו, עבר לעבוד בסניף בירושלים. בין לבין, בזמן מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא העות'מאני כצנזור.

לאחר מכן הועבר לצפת על מנת לשמש מנהל הסניף המקומי של הבנק לכעשר שנים. בצפת החל בפעילות ציבורית ושימש יו"ר ועד הקהילה העברית. בזמן מאורעות תרפ"ט עמד יחד עם בנקאי אחר, אליהו קלינגר, בחזית השטח היהודי על מנת לרסן את פעילות הערבים.

ב-1930 עבר לטבריה לטובת ניהול סניף אפ"ק המקומי. גם שם שימש כיו"ר ועד הקהילה וככזה תרם למיתון הסכסוכים בין הקהילה היהודית לשכניה הערבים.
מטבריה עבר לחיפה ב-1936. היו אלו ימי העלייה החמישית והעיר התפתחה במהירות. ב-1953 "הוחזר" לירושלים, אך במהרה חזר לחיפה.

גם בחיפה שימש בתפקידים ציבוריים כגון יו"ר הוועד המקומי של קרן היסוד, חבר הקוּרָטוֹרְיוֹן (חבר נאמנים) של בית הספר הריאלי העברי, נשיא לשכת המסחר העירונית, יו"ר אגודת בית שבתי לוי, יו"ר המועדון הימי והכלכלי מיסודו של החבל הימי לישראל, נשיא סניף רוטרי, יקיר העיר חיפה[1]. משנת 1957 החל לשמש כקונסול כבוד של דנמרק בחיפה וסמלה של דנמרק התנוסס על בית המשפחה.

תמיכתו באגודת צופי ים נענתה בקריאת סירת מפרשים "מתתיהו לונץ" על שמו.

על שמו רחוב בחיפה[2]. השם ניתן ב-1989[3].

ב-1920 התחתן עם אסתר לבית משפחת ברקוף מזכרון יעקב[4].

אחיו הם ד"ר יעקב לונץ (ידוע בשם העט "יעקב אסיא"), שרה, והסופרת חנה לונץ בולוטין.

ילדיו הם דבורה גורי, שהייתה אלחוטנית בהגנה והמשיכה אחר כך בשירות המדינה. תרזה גויסה במלחמת העצמאות לפלמ"ח שם הייתה מזכירה פלוגתית[5] ומאוחר יותר נישאה לרב חובל עמנואל קלמפרר ורמי לונץ, תת-אלוף בחיל הים הישראלי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מתתיהו לונץ, בימים ההם, רבעון לבנקאות, איגוד הבנקים בישראל, גיליון 24, אדר ב' תשכ"ז, מרץ 1967

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יקירי העיר חיפה באתר מועדון רוטרי חיפה
  2. ^ סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (כ"ב) ב"חיפה מבלי לקום מהכורסא"
  3. ^ אמציה פלד, מדריך רחובות חיפה, אוניברסיטת חיפה ועיריית חיפה, 2007, עמ' 228
  4. ^ ברכה לבבית, הארץ, 13 ביולי 1920
  5. ^ הפלוגה התוקפת באתר הזיכרון לקרב נבי יושע